ללא שום סיבה מיוחדת מלבד זה שנשמע לי ממש נהדר, נעניתי בחיוב להזמנה של חברה, שלקחה את הסטודיו הצפוני שלה לכיף סוףשנה בעוד יותר צפון.
הכיף הזה הוא סדנת בישול גלילי של ארז קומורובסקי, שמתחילה שוק בעכו ומסתיימת בבית שלו במתת. אלו שני מקומות שאני מכירה ואוהבת, ובצירוף חברה שאני אוהבת עליתי אתמול על הרכבת ברמלה ביום הכמעט הכי סוער בשנה, ונסעתי לעכו.
שלשום, כמה שעות לפני השלג שכיסה היום הכל, 6 מעלות בחוץ ורוח של "מרגיש כמו מינוס חמש", ואנחנו מסיירים בקור ובגשם בסמטאות של השוק הקטן והמקסים של עכו.
ארז הסביר לנו אילו ירקות טובים יש בעונה עכשיו (שומר, זעתר, כרובים שמתחילים), איך בוחרים דגים טריים ויצאנו עמוסי שלל למתת
לא לפני שקנינו כמה דברים טעימים שמוצאים בשווקים..
אחרי חמישים דקות נסיעה בכביש הצפון, כפי שלא יצא לי לראותו עד היום (גשם ועננים כבדים), הגענו למתת.
הבית של ארז הוא כל מה שאפשר לצפות מהבית של ארז במתת: הרבה חומרים טבעיים, רצפת אבן, חלונות בלגיים צופים לנוף הגליל ההררי, ספות נוחות ורכות, שולחנות עץ כבדים, והמון פרחים וירקות ואמנות ונעים וביתי וחמים.
כמובן, גם אח עצים מבוערת.
ועד שהגענו היה המון אוכל על השולחן בסלון. למעשה, ארוחה שאחריה יכולנו לנוח כמה שעות, שבעים ומרוצים. החלק היחיד שהיה טיפה פחות ממושלם הוא, שארז מזג לנו קאווה צוננת לכוסות גבוהות, משל היה אמצע הקיץ, במקום יין חם לכוסות שמנמנות, לחימום החיך והידיים הקפואות. אבל סלחנו על זה מהר. ואז התברר שפה רק התחלנו..
בין הסלטים שחיכו על השולחן היו קרפצ'ו סלק ורימונים (מתכון שלו בלינק הזה!), קרפצ'ו קולורבי, סלט טבולה נהדר וסלט קיסר מרגש ממש. מי היה מאמין שמכולם אצמד דווקא לחסה.
שתי פוקאצ'ות ענקיות, אחת עם זיתים, וכמה גבינות שלא הספקתי לקלוט את שמן, אבל לטעום – בלי עין הרע.
ארז רדף אחרי כולנו כאמא פולניה, בדק שכל אחד אכל, גער במי שלא טעם או לא גמר את המנה שלו, והקפיד למזוג לנו המון קאווה. למעשה, ההערה היחידה שהיתה לי על היום הזה היא שהייתי מעדיפה סיידר או יין חם מאשר קאווה צוננת במזג אוויר של טירוף חורפי שכזה.
אחרי כל הטוב הזה ירדנו למטבח למטה, שיוצא אל גינת הירק, התיישבנו אצל שולחן נגרים ארוך והמשכנו להזיל ריר, בעוד ארז מתאר את מעשיו, ואנחנו מנסים לכתוב תחת השפעת האלכוהול.
לא אצליח לשחזר את כל מה שהיה שם, בגלל התמונה שמעל, אבל התחלנו בסביצ'ה של פלמידה לבנה עם מעין שמן בצל ירוק, שנכתש במכתש ועלי עם לימונים כבושים והיה נהדר ממש. אחת המנות הטעימות שאכלנו היום.
בין שאר המנות היה מרק ארטישוקים, שכלל ארטישוק ירושלמי וארטישוק אמיתי, על בסיס של ציר עוף עם עוד המון דברים טעימים:
חציל רך על הגריל ומעליו קבבים נאים של טלה עם עניינים שונים, וסיניה מוסר-ים נהדרת.
כמו שאתם רואים, גם זה היה יום אסתטי בצורה בלתי רגילה. בעוד המוסר היה בתנור יצאנו החוצה לראות את היופי, אבל בעיקר קפאנו, התחבקנו, הצטלמנו וטסנו חזרה פנימה..
הסערה חיכתה לנו בנימוס ממש עד שהגענו לנהריה,ומשם חזרה הביתה ברכבת החמימה והנעימה. היה תענוג, סתם ככה באמצע השבוע.
לילה טוב
לפוסט הזה יש 8 תגובות
איזה כיף שסיכמת בכזאת צורה מהממת את היום המדהים הזה והכי כיף שבאת!
תודה אהובתי – נשיקות!
תודה לך שלקחת אותי, דולו!!
פוסט מקסים, עושה חשק ממש לשבור שגרה ולנסוע לשם.
(הערה קטנה: היה קצת קשה לקרוא על רקע המשבצות , אולי כדאי להבהיר מעט את הרקע…)
תודה עדה! עניין הקריאה מול הרקע יטופל ממש בקרוב!
נראה סופר טעים וכיף…. נשמע יום כיף מעולה!
. Looks fantastic. Great posting
אחותי, הכל נראה כל-כך טעים ומפתה ועושה חשק.
והתחדשי על הבלוג שבאתר!
רונית זה מקסים!! טעם של חו"ל, חופשה יוקרתית, תמונות מגרות ותוכן מרתק. אם לא היית כותבת את נקודת המוצא ומציינת את היעד הסופי ברכבת, הייתי מנכסת זאת לעשירון העליון בלבד (אייקון קריצה)
תודה על חווית קריאה מהנה ביום חורפי וגשום. מחכה בקוצר רוח לחוויה הבאה