אם תמונות, רעיונות וטקסטים גם ככה נמצאים באינטרנט, מה הבעיה להמשיך ולשתף הלאה מבלי לברר מה המקור ולתת לו קרדיט? למה חשוב וכדאי להביא דברים בשם אומרם ולתת קרדיט.
לפני שנים רבות, כששידרתי בגלי צה"ל, אבא שלי החמוד לימד אותי ש"המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם". רבי חנינא אמר את זה קודם בתלמוד הבבלי (הגמרא), ואני אומרת: בחייאת, תנו קרדיט.
בעידן שיתוף המידע אפשר למצוא ה-כ-ו-ל באינטרנט, ולפעמים יש לנו תחושה שהרשת היא קומונה שמחה וגדולה בה כולם חולקים הכול, ושרק חננותחייבים תמיד לבדוק או לברר מקורות. ההנחה התמימה היא שהמידע גם ככה נמצא "שם בחוץ" ואפשר להמשיך לשתף הלאה.
אז זהו, שלא.
תנו קרדיט - קבלו גאולה!
אז איך דווקא קרדיט יביא גאולה לעולם?
נאה דרשתי, נאה אקיים: רבי אלעזר בן פדת, אמוראי שלמד אצל רבי חנינא, מביא בשמו את הציטוט:
"אמר רבי חנינא: כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם".
זה נאמר בתלמוד הבבלי (הגמרא) במסכת מגילה על אסתר המלכה, שגילתה לאחשוורוש את מזימת בגתן ותרש, ונתנה את הקרדיט למרדכי. כך היא הביאה גאולה לעם היהודי.
כן, באקט הקטן הזה יש ענווה ואהבת חינם. הרי לפעמים גניבת רעיון אפילו לא מרגישה כמו גניבה. צריך מידה של מודעות ושל רגישות להבין שאני בעצם לוקחת למישהו זכות, גונבת משהו שאינו מוחשי או גשמי אבל בעל ערך. ואז זה נשמע הגיוני: כאשר כולנו ננהג ככה זה בזה נזכה לגאולה – בין במובן הדתי אמוני שלה, או במובן הרוחני -פסיכולוגי שלה.
השראה היא לא הרשאה
בעלי עסקים (ואנשים בכלל) רגילים לשוטט באינטרנט כדי למצוא השראה, בעיקר בפינטרסט ואינסטגרם, אבל מה שהם לא מבינים זה שפינטרסט הוא בסך הכול מאגר מידע. לתת קרדיט לפינטרסט זה כמו לצטט מתוך ספר ולתת קרדיט לספריה העירונית, או להעלות צילום לבלוג ולתת קרדיט לגוגל.
יש עמודים שעושים שימוש שיווקי או מסחרי חסר בושה בחומרים שאינם שלהם, וחלקם אף מגדילים לעשות ופשוט מעתיקים ממתחרים אחד לאחד ומפרסמים תמונות שאינן שלהם. אני לא רוצה להתמקד בחוקיות של המקרים האלה, אלא קודם כל בכך שזה לא אתי ולא מקצועי. מי שעושה שימוש ללא רשות בחומרים של עסק אחר – לא מכבד את עצמו ולא את הלקוחות שלו.
גם עסקים שלא טוענים שהתמונה שייכת להם, במקרים רבים כלל לא טורחים לברר מהיכן היא הגיעה ולמי מגיע הקרדיט. מאחורי כל צילום עומד לרוב מאמץ עצום של צוות שלם, והם זכאים לכל פירגון. על פי חוק הם חייבים לתת קרדיט, אבל מי שעושה שימוש בתמונות מניח, וככל הנראה גם צודק, שידו הארוכה של החוק לא תגיע אליו, ולכן אין בעיה לגנוב את התמונה.
בלוגים ואתרים רבים בעולם נותנים הרשאה גורפת לאחרים להשתמש ולשתף את החומרים שלהם, בתנאי שייתנו קרדיט ולינק. חשוב לדעת שאם מישהו שיתף יצירה שלך או צילום של עבודתך ללא הסכמתך – ועוד לא נתן לך קרדיט או לינק – החוק לצידך, ואפשר לפנות אליו ולדרוש להסיר את התמונה. אבל נראה שגם מי שנתן הרשאה גורפת תמורת קרדיט ולינק הרים ידיים מלנסות לאכוף את זכויות היוצרים שלהם בעולם שמלא ב"משאילים".
טיפים שימושיים לנתינת קרדיט
רוצה להשתמש בתמונה אבל לא ידוע לך מה המקור שלה? אפשר להריץ עליה חיפוש בגוגל תמונות, שבדרך כלל יוביל אותך למקור.
– אם הגעת למקור וברצונך להיות מכוסה משפטית, כדאי למצוא את שם הצלם/ת ולשלוח אליהם פנייה במייל עם בקשת רשות להשתמש בתמונה. עשיתי זאת במשך שנים כשכתבתי ב- XNET. לעיתים רחוקות קיבלתי סירוב.
– אם הגעת למקור ומספק אותך להיות בסדר מבחינה אתית, חשוב לא לשכוח לתת קרדיט לאחראים על מה שמופיע בתמונה ועל הצילום עצמו, ולהוסיף לינק למקור. אם יש חשש שהגולשים יצאו מהדף שלך בעקבות הלחיצה על הלינק, אפשר פשוט לתת לינק שייפתח בחלון חדש.
– כשמעלים תמונות לפינטרסט, כדאי להשתדל שהן יעלו ישירות מהאתר המקורי שלהן, ושיהיה להן כיתוב עם קרדיט רלוונטי.
– אם יש לך בלוג עם תמונות שלך, חשוב למלא את הכיתוב גם ב"תיאור" וגם ב"טקסט חלופי" (בוורדפרס) ולשמור שם מידע חשוב כמו השם שלך או של העסק ושם הצלם/ת. כך, אם מישהו ישתף או ישמור את התמונה מהבלוג שלך לפינטרסט, היא תישמר עם הפרטים שהזנת. אנשים לרוב לא מוחקים או משנים את הכיתוב המקורי הזה. זה גם טוב מאד ל- SEO עם מילות מפתח.
– אם יש לך צילומים של העסק שנשלחים לפרסום במקומות אחרים, כדאי לשמור את שם הצלמ/ת בשם התמונה. כך יהיה קל למי שמפרסם לדעת למי לתת קרדיט. חלק מהתמונות שלי שמורות בתור ronitkfir_photoby_Maayan_Diskin ואז אני לא צריכה לזכור מי צילמה או לכתוב למי שאליו אני שולחת אותה. זה ברור.
(עוד) סיבות למה כדאי לתת קרדיט
- כי להביא דברים בשם אומרם זה לפרגן, לכבד ולהפיץ "אהבת חינם", וככה אני מגדילה את מעגל הזכויות שלי.
- כי זה אקט של נדיבות. אנחנו זוכרים לטובה את מי שהכיר לנו מקור חדש ומרגש של השראה או הפנה אותנו לעסק מוצלח. כשאני נותנת קרדיט אני מאפשרת לעוקבים שלי להכיר מקורות חדשים ומספקת להם חוויה רחבה ועמוקה יותר.
- שיתוף מקור המידע שלנו מוסיף לנו אמינות ורצינות. זה מראה שהתעמקנו, טרחנו וביררנו, ולא בחרנו בדרך הקצרה.
- חיפוש מקור המידע מזין את הסקרנות, אחד התהליכים ההכרחיים ליצירתיות. אני עוקבת כמו בלשית אחרי מקור ועל הדרך מגיעה למקומות חדשים. זה יכול להפוך מחיפוש לגילוי. אני משתדלת לתת כמה שיותר לינקים, כדי לאפשר לקוראים שלי לנדוד ולהרחיב את הידע שלהם אם הם ירצו.
- שיתוף וקרדיט היא עמדה של ענווה וכבוד בפני הידע והכישרון של אחרים.
- זו הפגנה של בטחון עצמי. למרות שאני נותנת לכם לינקים או שמות של אנשים אחרים - אני בטוחה שאני מספיק מעניינת או טובה כדי שתישארו.
- זו הפגנה של בטחון עצמי. למרות שאני נותנת לכם לינקים או שמות של אנשים אחרים - אני בטוחה שאני מספיק מעניינת או טובה כדי שתישארו.
ולפני סיום, קרדיט ותודה לעו"ד עדי ברקן-לב על היעוץ המשפטי לפוסט הזה, שמציינת שהזכות לקרדיט היא זכות משפטית הקרויה בלשון המשפט "זכות מוסרית".
זכרו שזכות יוצרים היא זכות גדולה.
המושג הזה כל כך שגור בפינו שאנחנו כבר לא חושבים עליו, אבל כשאני יוצרת משהו, זכות היצירה ניתנה לי, וכמוה גם הזכות לעשות שימוש ביצירה שלי לצרכים עליהם אני מחליטה והזכות להחליט למי אני מעבירה את רשות השימוש בה.
לפוסט הזה יש 6 תגובות
כמה חשוב!!!
עיתון מקומי לקח תמונה שלי מתוך הפייס ולא כתב דברים מחמיאים. התמונה של צלם שצילם אותי במיטב כספי. העיתון לא נתן קרדיט. הצלם לא תבע על זכויות לא רצה להתעסק בזה..
אותי זה הכעיס.
תודה.שמרתי וזה חידד לי יותר.
הכי מכעיס כשגם לוקחים וגם כותבים דברים מבאסים. אבל יאללה, נחליק גם את זה הלאה.
דווקא הזכויות של צלמים מעוגנות בחוק וזה היה יכול להיות פשוט מאד לתבוע ולזכות, נראה לי. אבל אין מה לבכות על חלב שנשפך – חשוב לדעת ולהכיר. תודה על התגובה!
מסכימה כל כך! ❤️ חשוב לפרגן – לתת קרדיט – ולא לקחת כמובן מאליו, גם ובעיקר, כשמדובר בחומר חינמי.
שאלה: את מפרסמת פוסט ומשתמשת בתמונות שצילמת בעצמך – כיצד תצייני את הקרדיט?
הי הילה,
כשאני מפרסמת צילומים שאני עצמי צילמתי אני בדרך כלל לא כותבת קרדיט. אילו חשבתי שמישהו יעשה שימוש בצילומים האלו הייתי מן הסתם כותבת בפוסט עצמו: כל הצילומים שלי, אנא בקשו ממני רשות לעשות בהם שימוש
אהבתי ! ,לצערי הייתי לא פעם בצד השני, וזה מקומם ואפילו שאמור לי לא פעם " קבלי כמחמאה" זה לא ממש עזר 🙂
תודה
אפשר גם לקבל כמחמאה וגם לדרוש זכויות יוצרים. אבל כן, מכעיס כשאומרים קבלי כמחמאה.