שופן מתנגן ברקע, העיניים שלי עוד לא יבשו מלקרוא אתכם קוראים אותי, ולפני שזה יקרה אני רוצה לתעד הבטחות לעצמי לשנה הקרובה. כל עוד אתם עוד כאן, אתם עדי. וכך אולי אקיים יותר לעצמי. לחץ חברתי. סיכמנו?
הבנתי למשל איך הוואלסים, שאמא שלי ניגנה בסלון, היו נקודות המפגש הרכות ביותר שלנו. נקודות המפגש הרכות המעטות שלנו. המקומות בהם היא היתה הכי רכה. ואת זה המוסיקה עושה גם לי. מרככת אותי. אולי את כולנו. (עידן אלתרמן כתב על הסצינה הזו בבלוג שלו).
כי אי אפשר להאזין למוסיקה, ליצור אותה, להניע את הגוף לצליליה, ולהישאר נוקשה. באמסטרדם ישבנו באיזה קופי שופ והשמיעו שם להיטי אייטיז. חבורת מסיבת רווקים אוסטרלים לידינו שרו בשמחה (בעיית תיירות המין וחינה של אמסטרדם עוד תועלה פה בפוסט עתידי, כנראה). קלטתי שבעיני מיד מצא חן זה שרקד. מי שנתן לאושר שהמוסיקה עושה לו להדהד בגוף שלו. גם על הקשר שלי עם גוף אני מקווה לכתוב יום אחד.
וזה בעצם הפוסט הזה: רשימת הבטחות לפוסטים שאני רוצה לכתוב.
שאני מקווה למצוא את הזמן לכתוב.
שאצור עבורם את הזמן לכתוב השנה.
וכמו היוזמה של אורית, עוד דבר שגורם לי התלהבות הוא אנשים חדשים ומפגשים חדשים. כמעט כל פוסט שאני רוצה לכתוב קשור לאנשים מוכשרים ומיוחדים שסביבי.
אולי זו תהיה שנה של פוסטים על אנשים:
– על יוגה, על דיוק תחושות גוף, ועל אנשים שיודעים לכתוב על זה. וגם על הקשר בין אברי הגוף לכמה ביטויים בשפה העברית, שאני מחבבת מאד.
– על "קפיצת הגדילה" של הבן שלי, שמגיע לבגרות ולמצוות, על חוויית מפגש מרגשת עם מחנכת ואמון במערכת החינוך ובילדים שלי.
– על אמסטרדם, לפחות שני פוסטים: אחד על DROOG והשני על חנויות עיצוב ומקומות מעוצבים. אולי גם שלישי על תכנון "טיול כוכבים" מוצלח.
– אחרי סוכות ואחרי שנחזור – על בולגריה – עוד טיול שקורם עור וגידים בזכות בלוגרית מוכשרת, שהצילומים שלה שלחו אותי רחוק.
אם חסר לכן תירוץ (כי החגים כבר סגורים) – היא מעבירה בבולגריה סדנאות צילום, ומדי פעם, בביקורי מולדת – גם סדנאות כאן.
– על החברה המוכשרת והמיוחדת שלי שירלי, שעיצבה לי את האתר המשגע הזה ואת כל האייקונים שלי וסוף סוף פינתה זמן לעצב לעצמה אתר.
– פוסט על פמוטים, שמחכה, חצי כתוב, כבר שתי חבילות נרות לפחות, במחשב שלי. תצלם אותו החברה החדשה המיוחדת, היפה והמוכשרת שלי טל, שתראו מה זה.
– על חיבתי ההולכת וגוברת למגשים, שכנראה מראה שמתחיל טרנד כזה ואני חושבת שזו חיבה פרטית שלי. אפילו שם יש לי לזה! "הצעת הגשה".
עוד השנה אני מתכוונת להבין בדיוק מה אני רוצה לעשות ומה אני לא רוצה לעשות, ולא לעבוד קשה. שלוש מילים שהן מלאכת ניתוח והבנה של שנים.
ואני עוד לא שם, בהבנה, אבל עובדת על זה. כשאני אבין את זה אני מבטיחה לכתוב על זה כאן.
ד
בכלל, אני מבטיחה לכתוב כאן.
שתהיה שנה טובה.
אני מזמינה אתכן לקחת את הבמה ולכתוב לי פה, קבל עם ובלוג מה אתן מתכוונות לעשות השנה. עזבו את הבולשיט הזה של "מאחלות לעצמכן". פחחחח.
לפוסט הזה יש 10 תגובות
מחכה וסקרנית לקרוא את כל הפוסטים האלה!
ולעצמי: גם לי יש רשימה (די אינסופית) של פוסטים שאני מתכננת לכתוב…. שאכתוב אותם, ושיהיו שיתעניינו, ושאספיק לעשות את כל מה שאני דוחה, ובנוסף לכל זה לעבוד, ושישאר לי זמן להנות מהדברים החשובים כי הימים בורחים בין האצבעות. זהו! זה יספיק (:
אם אצליח להגיע לחצי מקצב פרסום הפוסטים שלך – אשרי! שתהיה שנה מעולה גלית!
הי מותק,
פוסט חשוב ביותר ומאד ולו רק כי גרמת לי להחליט, שהשנה אני מכינה רשימה כזו, אמיתית, כתובה.
שתהיה שנה טובה טובה!
טוב, אז אני מוסיפה ומעדכנת שהשנה אני גם מתכוונת לסדר את כל הבית, פינה אחרי פינה, עד שייראה קצת פחות כמו הבית שלי וקצת יותר כמו הבית שלך!
אתחיל בפינת התפירה – כשזה יקרה זה יתועד ויהפוך לפוסט בפני עצמו,
ואולי בכלל כל סידור וארגון כזה של כל איזור ופינה יהפכו לפוסט, כי את יודעת שאני חוקרת את זה ובודקת תוך כדי..
שתהיה שנת דיוק, הקשבה לצרכים שלנו, הנאה מהזמן שלנו! אוהבת אותך!
בבלוג שלי, שעוד יהיה לי, אבל אני לא מבטיחה שהשנה – את תהיה הנושא המרכזי בפוסט הראשון. את זה אני כן מבטיחה.
שנה טובה אהובה!
שנה טובה ומעולה אהובה שלי! המון התחלות חדשות והמשכים מצויינים!
השנה אקשיב לכל המסרים שהקוסמוס שלח – ברמיזות שהתגברו לצעקות ברורות עם סימני קריאה: אפתח את העסק שלי באופן מעשי ולא רק פורמלי, אשנה את הגישה לכסף, ארויח ממנו כמה שצריך ועוד כדי לפרנס את ארבעת ילדי ולהקיפם ביופי, אבנה קומה שניה ואפיץ את בשורת ה"רק לא שמנת"!
ואולי גם סופסוף אשפץ את הפסנתר שיפסיק להיות רק יפה ולשתוק.
וגם אצלי ברשימת הטו דו ליסט מככבים בלוג ואתר.
שתהיה שנה ליגה, יופי טופי, שמחה וששון.
מיכל – יופי של מטרות!
עצה מנסיון: לגבי האתר והבלוג – סמני לך עכשיו תאריכים ביומן: לבקש הצעת מחיר לעיצוב ובנית אתר, להתחיל לכתוב פוסטים. יש המון זמן, תתחייבי לזה.
לגבי "אשנה את הגישה לכסף" – אצלי זה תהליך שלוקח יותר משנה, וייקח עוד, ולהרגשתי זה יחסית מהר. הגישות שלנו לכסף טמונות כל כך עמוק בהיסטוריה שלנו, של המשפחה שלנו ובני הזוג ומה לא, שאם צריך לשנות גישה – ממליצה לשלם כסף למישהו ולעשות תהליך של יעוץ והבנה.
בהצלחה ושנה טובה!!
אני ממש מחכה לכמה וכמה מהפוסטים האלה. על טליה, כמובן, כי היא אחותי. על מערכת החינוך – סקרנית מאוד לשמוע. על פמוטים – כי אני די שונאת פמוטים ואם מישהי תצליח לשנות את דעתי זו את. על אפרת לוזנוב הנהדרת – כי אף פעם לא נמאס לי לראות את צילומי בולגריה שלה – וגם אני זוממת על טיול לשם. ומה אני מתכננת לעשות השנה? להעלות סוף סוף את הבלוג שלי, עליו אני חופרת כבר שנים. יאללה, אודרוב!
גם אני ממש מחכה לבלוג שלך.
תזכרי! התחייבת!
שנה טובה מותק.