הפתעה! בגלל שכתבתי על ספרי אודיו – הקלטתי לכם את הפוסט הזה ותוכלו להתנסות בהאזנה במקום קריאה ממש כאן. באופן טבעי, גרסת האודיו שונה מעט מהגרסה הכתובה. אפשר גם לקרוא וגם להאזין.. לחצו PLAY ותיהנו!
בין האנשים, שהכי השפיעו על חיי, היתה המורה שלי לאנגלית, תמר אלפר.
בזכות שנה באנגליה בגיל 5 הייתי בקבוצה של "דוברי אנגלית": עשינו בגרות של 5 יחידות בכיתה י"א ויחידה שישית, רק של ספרות, בכיתה י"ב.
תמר היתה החומר ממנו עשויים סרטי מורים קיטשיים: כשלמדנו את "התפסן בשדה השיפון" היא ציירה על הלוח מפה של מנהטן ואפתה לנו צ'וקלט צ'יפ קוקיז. קראנו את סומרסט מוהם, המינגווי, שייקספיר ופוקנר ודיברנו על החיים. הערצנו ואהבנו אותה, היא היתה אנרגטית ומלאת הומור, חוכמה ועצות טובות.
העצה הראשונה שלה היתה הטובה מכולן: "!Always read with a pencil".
בית בובות שגם לי היה (באנגליה) ומדפי הספרים, שעיצבתי לחברה שלמדה איתי ספרות אנגלית!
אז מכיתה ט' (כלומר 34 שנים!) אני לא קוראת בלי עפרון: מסמנת מילים שאני לא מבינה, שורות יפות או חכמות במיוחד, רמזים לתמות מרכזיות בסיפור, פסקאות שארצה לחזור אליהן. זה מין אקט של קירבה וגם של בעלות: ספר אינו קדוש, ואתה הספר שלי! מותר לי עכשיו גם לסמן אותך.
זה אחד הדברים היחידים שחסרים לי, עם ספרי אודיו במקום נייר.
כבר ארבע שנים לא קראתי ספר. מאז 2015 אני רק מאזינה לספרים. בגלל שאין הרבה דימויים חזותיים לספרי אודיו, אני מקשטת את הפוסט הזה בצילומים של ספריות שעיצבתי: לחיצה עליהן תיקח אתכם לפרויקט המלא.
ספרייה בחדר עבודה ברחובות. צילום: שי אפשטיין
בשבילי ספרי אודיו הם פורמט מושלם. למרות שאחרי התיכון עשיתי תואר ראשון בספרות אנגלית וקראתי עשרות ספרים בסמסטר, בשנות השלושים והארבעים היכולת הזו אבדה לי לחלוטין. בשנים האחרונות צללתי לתוך ספרים רק בחופשות, עם עדיפות לסיני (בדרך כלל ביום השלישי היתה פריצת דרך בקריאה). בשנים שלפני ההתמכרות לספרי אודיו, קראתי גג שלושה ספרים בשנה. אולי פחות. מאז שאני מאזינה להם, הממוצע שלי עלה ל- 12, ועוד היד נטויה.
איך עברתי לספרי אודיו
בשנת 2015 חברתי ליאת עברון גילתה לי את האפליקציה של Audible. ליאת, מעצבת-פנים מופרעת קשב כמוני, אמרה לי שאני חייבת לקרוא את הספר של מייק מונטיירו Deisgn is a Job, ושהוא זמין בגרסת אודיו (ליאת ועוד חברות יתארחו בפוסט הבא, יספרו על החוויה שלהן, על הרגלי ההאזנה, ויוסיפו המלצות לספרי אודיו). לאחר שהוסיפה שהספר הראשון באפליקציה הוא בחינם – החלטתי לנסות את זה. מדובר גם בספר קצר ודק – אורכו ארבע שעות וחצי, שאלו בערך יומיים נסיעות לתל אביב וחזרה. האזנתי לספר הזה פעם ועוד פעם, מתגלגלת מצחוק באוטו, נהנית מהנסיעה כמו שלא חשבתי שאוכל אי פעם, ועד היום אני זוכרת אילו משפטים נאמרו באיזה רמזור בדיוק. מאז אני מדברת עליו בהרצאות שלי, וקוראת ספרים בהאזנה בלבד.
ספרים טובים אני קונה בנייר אחר כך. על נייר אפשר לחתום! Design is a Job
ספרי אודיו: עיון או סיפורת?
התחלתי מספרי עיון, שהוקראו בידי הכותבים שלהם.
בתור שדרנית לשעבר, חשבתי לא פעם על האינטימיות של המדיה הזו. כי רדיו הוא אולי "תקשורת המונים", אבל מתקשרים עם ההמונים האלו אחד אחד. וזה נכון גם לפודקסטים או ספרי אודיו, וכל דבר שההאזנה לו נעשית באחד על אחד.
וכך, אורחים חכמים החלו להצטרף אלי לנסיעות: טינה פיי קרעה אותי מצחוק, כשסיפרה לי על חייה ועל התובנות שלה על יצירתיות (אפילו כתבתי עליה פוסט!);
סת' גודין, גאון השיווק והמנהיגות החדיר בי מוטיבציה בקולו המלחשש. כל הזמן רציתי להגיד לו שהוא חייב לקחת משהו לגרון..
אפרופו קול מלחשש, אפילו אליזבת גילבט הצליחה לרגש אותי עם התובנות שלה על יצירתיות בספר Big Magic, למרות שהקול החלש והצרוד שלה חירפן אותי מידי פעם (בכל זאת, אני עדיין מאזינה כמו קריינית.. וקשה לי לא לשים לב לקולות ולהגיה של סופרים, שאינם קריינים מקצועיים).
את ספר החובה של שריל סנדברג, סמנכ"לית פייסבוק, "Lean In – Women, Work and the Will to lead" ("לפרוץ קדימה") דווקא מספרת מישהי אחרת, אבל האזנתי לו בערך ארבע פעמים. אפילו ניהלתי קמפיין מתיש כדי שיאפשרו לי לקריין את הגרסה העברית שלו, אבל אחרי 80 שיחות טלפון במשך יותר מחצי שנה גם אני הרמתי ידיים. אם למישהו יש קשרים אצל המו"ל שלה באמריקה – דברו איתי.
ואז, בשנת 2017 חל מהפך נוסף. בשיחה אקראית עם המעצבת יערה ציקורל, ששכנעה אותי לנסות לסיפורת.
עד אז חששתי להאזין לסיפורת, כי לא רציתי שהנאת הפרשנות והדמיון תיגזל ממני. אבל יערה אמרה לי שזה "כמו הצגת יחיד פרטית", ובעיקר המליצה לי על הספר "Family Matters" של רוהינטון מיסטרי, מי שנשא בתואר הסופר שריסק את ליבי, בספר שלו "איזון עדין". אז נתתי לזה צ'אנס, והתמכרתי.
מרטין ג'ארוויס, שחקן בריטי ידוע מאד בתור קריין ומדבב, הוא זה שקרא את "ענייני משפחה" של מיסטרי; כל כך אהבתי אותו, עד שרצתי לחפש עוד ספרים שהוא מקריא. היה לי מזל, כי הספר באמת יוצא דופן, והקריינות והמבטא ההודי לקחו אותי לבומביי של שנות השבעים, לתוך הבית והחיים והלב של משפחת ואקיל. כשאני חושבת על הדמויות אני שומעת אותן במבטא הודי. כל כך הרבה צבע נוסף לסיפור בזכות קריינות טובה, המוני ניואנסים, שאיני יכולה לדמיין את כל הדברים שהייתי מפסידה, אבל לגמרי, אילו קראתי אותו. לשמחתי, תרבות התסכיתים העשירה של הבריטים, וכמות השחקנים העשירה אצל האמריקאים מספקת לנו קריינים מקצועיים רבים.
וזו מבחינתי הפכה להיות החוויה העיקרית: לא צריך יותר לדמיין דמויות: הן קורמות עור וגידים, חיתוך דיבור ומבטא מול אזנייך ממש. כשהן משוחקות על ידי שחקנים טובים (וכמעט לא קרה לי שנפלתי בקטגוריה הזו) – הדמויות ממש איתכם. בתוך האוזן ובעיני גם מהר יותר לתוך הלב. ההיכרות איתן הרבה יותר אינטימית. כואב לי היום לסיים ספר טוב פי כמה מאשר פעם. זו פרידה מדמות שליוותה אותי במשך ימים ושבועות מהחיים שלי, אחת על אחת.
עוד דבר שקורה לי יותר מאז שאני מאזינה הוא, שאני מתה שיעבדו את הספר לסרט. כי זה כאילו כבר חצי דרך..
לאחרונה אני חובבת ספריות ברזל. זו גם שאלה של מחיר. ספריה בעיצובי בתל אביב. צילום: שי אפשטיין
כמובן שיש חשיבות עליונה למי שמקריא את הסיפור ולכך שתתחברו אליו.
ספרים רבים מוקראים על ידי שחקנים גדולים. זכיתי להצגות יחיד מרגשות מאת מריל סטריפ, שקראה את הספר של חברתה נורה אפרון, "צרבת". קלייר דיינס שיחקה עבורי ב"סיפורה של שפחה", ולא מעט ספרים חולקו בין שחקנים וקריינים שונים, שייצגו דמויות שונות, המרכיבות את הסיפור.
אציין, שגם בישראל יש ספרי אודיו. רובם מוקראים על ידי שחקנים ואפשר להוריד אותם באפליקציה אייקאסט. אישית לא התחברתי לדוגמאות ששמעתי, אולי בגלל שכבר התמכרתי לאיכות המשחק של אודיבל (לא פשוט להתחרות במריל סטריפ..) ואולי פשוט בגלל שאני לא רגילה לקרוא בעברית. בכל מקרה, לצערי זה לא עבד, וחדלתי לנסות.
אז מה החסרונות של ספרי אודיו?
נכון, אי אפשר לקרוא ספר אודיו עם עפרון. אמנם אפשר לסמן בקלות סימניות במקומות מסוימים ולחזור אליהם אחר כך, אבל הדבר לא דומה כלל לסימון בעיפרון. זה מסורבל יותר, וגם קשה יותר לזכור היכן בספר זה קרה. כל מי שקרא ספר, יודע שלפעמים אפשר למצוא פסקה מטלטלת פשוט כי זוכרים באיזה חלק של הספר זה היה: בשליש התחתון של העמוד בצד שמאל.
עוד דבר שחסר לי בהאזנה היא האפשרות לדפדף קודם ולראות את שמות הפרקים, את האורך שלהם. לדעת מתי אני מתקרבת לסוף פרק. באפליקציה יש אפשרות לראות את הזמן שנותר לפרק או לכל הספר. אי אפשר לראות את שניהם יחד. לא רואים על המסך את שם הפרק הנוכחי, ולפעמים יש מידע ויזאולי שפשוט חסר. מצד שני מרוויחים המון.
אחרי 26 שעות האזנה ל"טוהר" של ג'ונתן פרנזן, שהוגש על ידי שלושה שחקנים שונים, למשל, הספר פשוט הסתיים לי, סתם כך לפני הפניה מאבן גבירול לארלוזורוב. התברר, שחצי השעה האחרונה היא בונוס! ראיון עם פרנזן. זה היה ריאיון מקסים, אבל הרס לי את הציפיה לסופו של הסיפור, שהגיע במפתיע, כשבסוף משפט נכנסה מוסיקה והקריין הודיע: " you have been listening to Audible..". הרצתי בחזרה אחורה, כדי להאזין לפסקה האחרונה כשאני יודעת, שהיא האחרונה. שלחתי להם מייל זועם ואני מקווה מאד שהם למדו מזה.
ספריה מעץ לבן ופורניר אלון, שעיצבתי בדירה בתל אביב. צילום: שי אפשטיין
למותר לציין.. היתרונות של ספרי אודיו
שני היתרונות המשמעותיים ביותר עבורי הם יכולת ריכוז וניצול זמן. הבונוס הוא חוויה טוטאלית יותר של הספר והיקשרות לדמויות.
בשנים האחרונות פשוט היה לי קשה מאד להתרכז בספר ולקרוא. לא רציתי לקרוא רק שניים שלושה ספרים בשנה. ספרי אודיו מושכים אותך לתוכם יותר בקלות. אמנם גם עם ספר באוזן אפשר להירדם, אבל לרוב איני מאזינה במיטה בכל מקרה.
יש משהו טוטאלי יותר בחוויה של האזנה לסיפור: לא מדלגים על מילים או על פסקאות. שומעים את הדיאלוגים אחרת. שומעים מבטאים של הדמויות ואת ההגיה המדוייקת של השמות שלהם. לפעמים זה ממש כמו להאזין לתסכית: דקויות של דיאלוגים, שתיקות ותגובות, שהיו חומקות ממני בקריאה.
היתרון השני של ספרי אודיו הוא כמובן ניצול זמן, שבו לא יכולתי לעשות שום דבר אחר, בטח לא לקרוא. אני מאזינה לספרים תוך כדי עשיית פעולות אוטומטיות, שלא דורשות מהראש שלי לפעול: בעיקר בנהיגה. אין ספק שחיים בפרברים מספקים לי הרבה שעות פוטנציאליות של האזנה לספרים, ואני מוכנה לנסוע עד קרית-שמונה בשביל להישאב לספר טוב (אם יש לי שם הרצאה – עוד יותר טוב!). אבל כשספר טוב תופס אותי אני מאזינה גם:
בטיולים עם גריזלי, שהפכו ארוכים יותר (אתם לא יודעים מי זה גריזלי? אתם לא עוקבים אחרי באינסטגרם!)
כשאני מבשלת. אני עוצרת את הסיפור כשאני קוראת מתכונים, אבל יש פעולות רבות בבישול שבאמת לא מצריכות מי יודע מה ריכוז
אבל בעיקר באוטו, בכל נסיעה של מעל עשר דקות. ולמעשה, אין פחות מזה.
ספריה תחת קורות הגג בבית ברעננה. צילום: שי אפשטיין
עוד כמה עובדות נחוצות על האזנה לספרי אודיו
זה בהחלט לוקח יותר זמן להאזין מאשר לקרוא ספר. ספר ממוצע יארך בין 12-16 שעות. ספרים ארוכים מאד יהיו מעל 20 וקצרים מאד – פחות מארבע שעות. ואין הרבה כאלו. בואו נעשה ניסוי: אחרי שתסיימו לקרוא את הפוסט הזה – האזינו להקלטה שלו, ותגידו לי מה לקח יותר זמן, ומה היה יותר כיף.
תשקיעו באזניות. קניתי אזניות אלחוטיות מהממות של BOSE ב-250 דולר בלי לחשוב יותר מדקה. מלבד הנייד שלי ומסך המחשב שלי – זה בערך המכשיר שאני מבלה איתו הכי הרבה זמן.
אני מנויה בתכנית בה אני משלמת כ-15$ לחודש ומקבלת תמורתם קרדיט אחד, ששווה ספר אחד. על שאר הכותרים יש למנויים 30% הנחה. בגלל שלרוב איני מאזינה ליותר מספר בחודש זה תמיד משתלם לי, וכך, אם אני מאזינה לספר ארוך במיוחד נצברים לי קרדיטים. מי שגומרת ספר בכמה ימים צריכה תכנית שונה. אלונה תספר לכם על זה בפוסט הבא.
בכל שלב, אם לא אהבתם את הספר מכל סיבה שהיא, אפשר להחזיר אותו ולקבל זיכוי (החשבון שלי>היסטוריית האזנה>החזר).
יש להם ממשק יפה וזה נוח מאד בנהיגה.
בחודשים האחרונים יש להם סדרה של הפקות מקוריות עם תכנים מיוחדים עבורם. יש שם אחלה דברים.
אם שכחתי משהו ויש לכם שאלות – אני אשמח לענות!
את ההמלצות שלכם שמרו לפוסט הבא, בו אפרסם את ההמלצות שלי לספרי אודיו שאהבתי במיוחד, וכמה חברות מועדון ישתפו אתכם בהרגלי ההאזנה שלהן ובספרים שהכי אהבו. ותאמינו לי, זו לא בחירה פשוטה.
מקווה ששכנעתי אתכם, ושנוכל בקרוב לחלוק חוויות מההאזנות האחרונות שלנו!
תודה לחברי אסף סיטון ואורי פז על העזרה הטכנית עם ההקלטה. אם האזנת אשמח מאד לשמוע מה דעתך על ההקלטה של הפוסט הזה, ממש כאן בתגובות.
האזנה נעימה!
שלום רונית, תודה על המידע ועל ההמלצות!
אפשר לשאול אותך כמה שאלות טכניות לגבי אודיבל?
האם הספר נשמר אצלי או רק בענן? והאם ניתן לגשת אליו ללא האפליקציה הייעודית, או להעביר אותו למישהו אחר (כמו ספר שאפשר להשאיל לחברה)?
האם אפשר להשתמש במנוי שלי על מכשירים שונים (למשל לחלוק אותו עם הבת שלי)?
הי נעמה,
אני לא יודעת את כל התשובות אבל אני בטוחה שלאודיבל יש תשובות לכל השאלות שלך. השירות שלהם מעולה וגם הממשק.
את הספר אפשר לשמוע מהמכשיר ולדעתי גם מהענן. אי אפשר להעביר בין מכשירים (אחרת מה עשינו? הבת שלך היא לקוחה נוספת, למה שתעבירי למישהו את המוצר שלי?) ואני לא יודעת אם אפשר לשמוע בלי האפליקציה אבל מתארת לעצמי שכן. יש אותו גם על המחשב ואפשר לשמוע גם משם.
לא חושבת שהם רוצים לעודד העברה בין חברים, כמו שסופרים היו מעדיפים שלא תשאילי ספרים לחברים שלך אלא תקני להם עותק 🙂
תהני!
כל הכבוד על חשיפת האודיו בוקס.
חייבת להוסיף עוד נדבך… ההאזנה לספרים שינתה את חווית הנסיעה שלי. מעונש יומיומי (רעננה-ת'א) הנסיעות הפכו לעונג! כבר לא אכפת לי שיש פקקים 🙂
הדלקת אותי, שכנעתי אותי ושימחת אותי מאוד, ככי גם אני מתקשה מאוד לקרוא ספרים בשנים האחרונות וזה חסר לי ומצער אותי. אז הפחת בי תקווה וגם השראה. תבורכי
אלי
רונית, לא קראתי את הפוסט אבל האזנתי לפוסטקאסט וזה היה גאוני בעיניי לחשוב על הרעיון הזה של הקראת פוסט מהבלוג, כי כמעט לא יוצא לי לקרוא פוסטים בבלוגים יותר אבל אני מאזינה הרבה לפודקאסטים במיוחד בזמן סידור הבית, אז זאת פעולה יומיומית עבורי.
והקול שלך כמובן מושלם, אז הייתי חייבת להגיב ולחזק אותך על הרעיון, אם תקליטי את הבלוג אאזין לכולו 🙂
נדמה לי שבעתיד לכל אחד יהיה פודקאסט בצורה כזאת או אחרת… 🙂
אני עשיתי מנוי לאפליקציה לספרים בעברית ונהנתי ממנה מאוד לתקופה מסוימת, אבל האזנתי בעיקר לספרי עיון כאלה ואחרים-המסע, הרשימה.
היה לי מוזר לקרוא רומן או סיפורת, בכל מקרה אחרי תקופה לא ארוכה קצת נגמר לי המבחר ולא חידשתי את המנוי…ספרים באנגלית לצערי אני פחות קוראת ואחרי הפוסט שלך זה נשמע הפסד רציני. אולי אנסה בכל זאת.
תודה נועה! אני מסכימה לגבי העתיד של הפודקסטים. יותר הגיוני להאזין, בטח בחיים העמוסים של היום מאשר לקרוא. וזה בעיני גם יותר אישי.
ספרי לי אם יצא לך לנסות להאזין לספרים באנגלית. זו נראית לי חוויה שצריך להתרגל אליה, ואני בטוחה שזה גם משפר את כל התחושה שלך עם השפה.
אני אישית מכורה לספרים (בעותק קשיח) – כל ספר חדש שנרכש מתחיל אצלי קודם בטקס "הסנפת הנייר". מפאת חוסר מקומות איחסון לספרים נוספים בביתי, הספריה הפכה להיות לי לבית שני.
מצד שני בשנתיים האחרונות הפכתי גם למאזינת פודקאסטים בתדירות מאוד גבוהה ואני מוצאת את עצמי מרוכזת יותר בעת שמיעת פודקאסטים. מה שכן, הם דורשים לפנות יותר זמן מאשר קריאה של פוסט רגיל.
אני לא בטוחה עד כמה ההקלטה שלך שכנעה אותי לעבור לספרי אודיו,
אבל –
קולך הנעים בהחלט עושה את העבודה! געגועים לימים עברו….
מוכנה להתחייב להאזין לקטעי הקול שלך תמיד. לגבי הספרים המוקלטים אני כנראה עוד שייכת לדור הישן, אבל בהחלט נתת פה הרבה חומר למחשבה…
תודה ריקי! אני בהחלט שומעת כאן סדקים.. מי יודע, אולי אחרי הפוסט הבא תהיי מוכנה לנסות.
אני אומרת – כל עוד ההרשמה והספר הראשון הם בחינם – אין לך מה להפסיד. מבינה לגמרי אנשים שעדיין קוראים – וגם הקצב גבוה יותר. אבל עבור מי שכבר לא יכול לקרוא – זו הצלה של ממש.
אני מתחייבת להקליט את הפוסטים הבאים שלי, ורוצה גם לחזור ולהקליט כמה פוסטים ישנים, שאני אוהבת במיוחד.
גם אני הגעתי לנקודה שאני כבר מוותרת מראש על לקרוא מתוקף היותי נרדמת סדרתית וזה ממש חבל לי, זה יכול להיות הפתרון! התחלתי לקרוא את הפוסט אבל בדיוק כבר הייתי צריכה לצאת, אז הקשבתי לו בנסיעה והיה ממש כיף!
פוסט נפלא!
למרות שאני יודעת כבר כמעט כל מה שאפשר על אודיובוקס, היה תענוג להקשיב לך ולשמוע איך הגעת להאזנה לספרים.
ואיך???? איך לא קפצו על ההצעה שלך להקריא את הספר של שריל סנדברג?
שילוב של שיתכן יכול להיות לא פחות ממושלם.
תודה מותק שלי. שמחה מאד שהאזנת!
לגבי הספר – היו שם כמה אנשים אפורים מאד, שלא מאד עניין אותם לנסות להשיג זכויות יוצרים (ויוצרות!) על זה. מאד מבאס אבל באמת שהתייאשתי.
רוניתי!
שיחקת אותה! מיד כשראיתי את הפוסט והנושא נדלקתי. כבר זמן מה שאני רוצה לברר את העניין הזה של ספרים בהאזנה. הרמת לי להנחתה! התחלתי לקרוא את הפוסט ואז הבנתי שיש לי מלא דברים לעשות, אז שמרתי את הלינק… ואז… יצאתי עם מקס לטיול ערב וגיליתי שהקלטת את הפוסט. ונחשי מה?! האזנתי בעונג רב, תוך כדי טיול קצר, ובהמשך תוך כדי פינוי ומילוי מדיח. נהדר! פעם אחרונה שהאזנתי לספר היה כשאלכס אנסקי הקריא לי את בגדי המלך החדשים לפני השינה בקלטת 😁
מתכוונת לנסות את העניין הזה, כרגע בעיקר לצורך האזנה לספרי עיון שמאוד מעניינים אותי ואני אף פעם לא מוצאת אליהם את הזמן.
רציתי לקרוא את הפוסט לאחר שהאזנתי, אז ניסיתי, אבל כמובן שכבר היה לי קשה, אז שטפתי את העיניים בתמונות… נשיקות
מילא שלמדה איתך ספרות אנגלית, אבל שתמר אלפר היתה גם המורה שלה… ועכשיו אני קולטת שאת העניין עם העיפרון, כנראה למדתי אצלה. מעבירה הלאה לסטודנטים כבר לא מעט שנים בלי שזוכרת מאיפה זה בא. נראה לי פשוט טבעי.
מחשבה על טעימת רילוקיישן הסתיימה בטיול בן 5 שבועות בפורטוגל, בשלושה הרכבים שונים, שמשלב עבודה. המלצות לטיול נינוח ומגוון בארץ חסרת פוזה ומלאת יופי ונינוחות.
על תמחור, הצעות מחיר, שיחות מכירה ומשא ומתן, והכל בדגש על גבולות. 3 מפגשים פרונטליים בני 3.5 שעות, הכוללים צפיה בחומרים דיגיטליים (מראש), לימוד עם רונית בקבוצה קטנה, תרגילים וסימולציות.
לפוסט הזה יש 30 תגובות
רונית הפדקאסטים נהדרים אני מאוד נהנה
אני חושב שעוצמת הסאונד הvolume יחסית נמוכה ל לחומרי שמע אחרים
תודה ארנון, אשתדל לשים לב לזה בהקלטות הבאות.
כמה יפה את כותבת, תהיי בריאה:-)
תודה יפעתי! איזה כיף שאת פה. מקווה ששכנעתי אותך להאזין לספרי אודיו
שלום רונית, תודה על המידע ועל ההמלצות!
אפשר לשאול אותך כמה שאלות טכניות לגבי אודיבל?
האם הספר נשמר אצלי או רק בענן? והאם ניתן לגשת אליו ללא האפליקציה הייעודית, או להעביר אותו למישהו אחר (כמו ספר שאפשר להשאיל לחברה)?
האם אפשר להשתמש במנוי שלי על מכשירים שונים (למשל לחלוק אותו עם הבת שלי)?
הי נעמה,
אני לא יודעת את כל התשובות אבל אני בטוחה שלאודיבל יש תשובות לכל השאלות שלך. השירות שלהם מעולה וגם הממשק.
את הספר אפשר לשמוע מהמכשיר ולדעתי גם מהענן. אי אפשר להעביר בין מכשירים (אחרת מה עשינו? הבת שלך היא לקוחה נוספת, למה שתעבירי למישהו את המוצר שלי?) ואני לא יודעת אם אפשר לשמוע בלי האפליקציה אבל מתארת לעצמי שכן. יש אותו גם על המחשב ואפשר לשמוע גם משם.
לא חושבת שהם רוצים לעודד העברה בין חברים, כמו שסופרים היו מעדיפים שלא תשאילי ספרים לחברים שלך אלא תקני להם עותק 🙂
תהני!
כל הכבוד על חשיפת האודיו בוקס.
חייבת להוסיף עוד נדבך… ההאזנה לספרים שינתה את חווית הנסיעה שלי. מעונש יומיומי (רעננה-ת'א) הנסיעות הפכו לעונג! כבר לא אכפת לי שיש פקקים 🙂
בהחלט!
למרות שהיום נתקלתי בפקק כה איום, עד שלא יכולתי להעביר אותו בהאזנה. ישבתי באוטו שלוש שעות וחצי. ולא האזנתי.
היי,
נהנתי לקרוא. גם אני מאזינה לספרים בזמן פעולות יומיומיות מונוטוניות…
מחפשת אפליקציה טובה לסבתא שלי שצריכה ספרים בעברית. האם יש לך המלצה?
הדר
תודה הדר! בעברית יש את אייקסט, אני לא מכירה אותם שמעתי רק חלק.
הדלקת אותי, שכנעתי אותי ושימחת אותי מאוד, ככי גם אני מתקשה מאוד לקרוא ספרים בשנים האחרונות וזה חסר לי ומצער אותי. אז הפחת בי תקווה וגם השראה. תבורכי
אלי
איזה כיף אלי! ספר לי איך הולך וכמובן אשמח שתשתף בספרים מעולים שתמצא.
גם בעיני זו מצווה אמיתית לאנשים שרוצים לקרוא ופשוט איבדו את זה..
רונית, לא קראתי את הפוסט אבל האזנתי לפוסטקאסט וזה היה גאוני בעיניי לחשוב על הרעיון הזה של הקראת פוסט מהבלוג, כי כמעט לא יוצא לי לקרוא פוסטים בבלוגים יותר אבל אני מאזינה הרבה לפודקאסטים במיוחד בזמן סידור הבית, אז זאת פעולה יומיומית עבורי.
והקול שלך כמובן מושלם, אז הייתי חייבת להגיב ולחזק אותך על הרעיון, אם תקליטי את הבלוג אאזין לכולו 🙂
נדמה לי שבעתיד לכל אחד יהיה פודקאסט בצורה כזאת או אחרת… 🙂
אני עשיתי מנוי לאפליקציה לספרים בעברית ונהנתי ממנה מאוד לתקופה מסוימת, אבל האזנתי בעיקר לספרי עיון כאלה ואחרים-המסע, הרשימה.
היה לי מוזר לקרוא רומן או סיפורת, בכל מקרה אחרי תקופה לא ארוכה קצת נגמר לי המבחר ולא חידשתי את המנוי…ספרים באנגלית לצערי אני פחות קוראת ואחרי הפוסט שלך זה נשמע הפסד רציני. אולי אנסה בכל זאת.
תודה נועה! אני מסכימה לגבי העתיד של הפודקסטים. יותר הגיוני להאזין, בטח בחיים העמוסים של היום מאשר לקרוא. וזה בעיני גם יותר אישי.
ספרי לי אם יצא לך לנסות להאזין לספרים באנגלית. זו נראית לי חוויה שצריך להתרגל אליה, ואני בטוחה שזה גם משפר את כל התחושה שלך עם השפה.
את גאונה, זה היה פשוט. תענוג
תודה תמר יקרה!!
אני אישית מכורה לספרים (בעותק קשיח) – כל ספר חדש שנרכש מתחיל אצלי קודם בטקס "הסנפת הנייר". מפאת חוסר מקומות איחסון לספרים נוספים בביתי, הספריה הפכה להיות לי לבית שני.
מצד שני בשנתיים האחרונות הפכתי גם למאזינת פודקאסטים בתדירות מאוד גבוהה ואני מוצאת את עצמי מרוכזת יותר בעת שמיעת פודקאסטים. מה שכן, הם דורשים לפנות יותר זמן מאשר קריאה של פוסט רגיל.
אני לא בטוחה עד כמה ההקלטה שלך שכנעה אותי לעבור לספרי אודיו,
אבל –
קולך הנעים בהחלט עושה את העבודה! געגועים לימים עברו….
מוכנה להתחייב להאזין לקטעי הקול שלך תמיד. לגבי הספרים המוקלטים אני כנראה עוד שייכת לדור הישן, אבל בהחלט נתת פה הרבה חומר למחשבה…
תודה ריקי! אני בהחלט שומעת כאן סדקים.. מי יודע, אולי אחרי הפוסט הבא תהיי מוכנה לנסות.
אני אומרת – כל עוד ההרשמה והספר הראשון הם בחינם – אין לך מה להפסיד. מבינה לגמרי אנשים שעדיין קוראים – וגם הקצב גבוה יותר. אבל עבור מי שכבר לא יכול לקרוא – זו הצלה של ממש.
אני מתחייבת להקליט את הפוסטים הבאים שלי, ורוצה גם לחזור ולהקליט כמה פוסטים ישנים, שאני אוהבת במיוחד.
רונית. הלוואי, ותבחרי לעשות עוד קטעי קול.
הייתי כמו חיבוק חם ממישהו שמתגעגעים אליו.
אני תמיד העדתי להאזין. אולי בגלל זה יש כל הכך הרבה רגש טעון (חיובי) להאזין לך.
הבאת אותי עד לדמעות.
אני מאוד נהנת להאזין לך. – הלוואי שתעשי עוד כאלה
תודה חנה!! שימחת אותי מאד.
אשתדל מאד להקליט גם את הפוסטים הבאים שלי! גם אני מאד נהנית להקליט אותם. לא יודעת למה לא עשיתי את זה עד היום 🙂
גם אני הגעתי לנקודה שאני כבר מוותרת מראש על לקרוא מתוקף היותי נרדמת סדרתית וזה ממש חבל לי, זה יכול להיות הפתרון! התחלתי לקרוא את הפוסט אבל בדיוק כבר הייתי צריכה לצאת, אז הקשבתי לו בנסיעה והיה ממש כיף!
איזה כיף לשמוע! מקווה שזה היה ניסיון שהשאיר טעם של עוד. זה באמת פתרון מצויין לחוסר ריכוז, עייפות ונסיעות..
פוסט נפלא!
למרות שאני יודעת כבר כמעט כל מה שאפשר על אודיובוקס, היה תענוג להקשיב לך ולשמוע איך הגעת להאזנה לספרים.
ואיך???? איך לא קפצו על ההצעה שלך להקריא את הספר של שריל סנדברג?
שילוב של שיתכן יכול להיות לא פחות ממושלם.
תודה מותק שלי. שמחה מאד שהאזנת!
לגבי הספר – היו שם כמה אנשים אפורים מאד, שלא מאד עניין אותם לנסות להשיג זכויות יוצרים (ויוצרות!) על זה. מאד מבאס אבל באמת שהתייאשתי.
פוסט בהקראה- זה גאוני!! זה בעצם פוסטקאסט..
נהניתי מכל רגע, ובמחשבה על ניצול זמן זה השלם שעולה על סכום חלקיו!
תודה יעל! יש מצב שאקליט גם את הבאים. נהניתי מאד וזו עבודה פשוטה מאד עבורי, לעומת הרווח של הקוראים/מאזינים.
רוניתי!
שיחקת אותה! מיד כשראיתי את הפוסט והנושא נדלקתי. כבר זמן מה שאני רוצה לברר את העניין הזה של ספרים בהאזנה. הרמת לי להנחתה! התחלתי לקרוא את הפוסט ואז הבנתי שיש לי מלא דברים לעשות, אז שמרתי את הלינק… ואז… יצאתי עם מקס לטיול ערב וגיליתי שהקלטת את הפוסט. ונחשי מה?! האזנתי בעונג רב, תוך כדי טיול קצר, ובהמשך תוך כדי פינוי ומילוי מדיח. נהדר! פעם אחרונה שהאזנתי לספר היה כשאלכס אנסקי הקריא לי את בגדי המלך החדשים לפני השינה בקלטת 😁
מתכוונת לנסות את העניין הזה, כרגע בעיקר לצורך האזנה לספרי עיון שמאוד מעניינים אותי ואני אף פעם לא מוצאת אליהם את הזמן.
רציתי לקרוא את הפוסט לאחר שהאזנתי, אז ניסיתי, אבל כמובן שכבר היה לי קשה, אז שטפתי את העיניים בתמונות… נשיקות
איזה כיף! סימן שזו היתה החלטה נכונה להקליט. נראה לי שאת יודעת עם איזה ספר להתחיל.. ספרי לי איך היה!
מילא שלמדה איתך ספרות אנגלית, אבל שתמר אלפר היתה גם המורה שלה… ועכשיו אני קולטת שאת העניין עם העיפרון, כנראה למדתי אצלה. מעבירה הלאה לסטודנטים כבר לא מעט שנים בלי שזוכרת מאיפה זה בא. נראה לי פשוט טבעי.
וואי מעולה! שמחה להזכיר לך את המקורות.. ושוב תודה על הצילום המושלם של הבית 🙂