פוסט הורות שלישי, ויש לי עוד אחד שמתחיל להיכתב ועוד כמה רעיונות שעולים בכל אחד. מתברר שהניסוי הזה של הכתיבה מוכיח את עצמו (וזה

פוסט ראשון מסדרת "המלצות הורות" שלי, על שני מפגשים מכוננים: עם מאמר יוצא דופן ופוקח עינים, ועם מורת דרך לחיים, שהפכה אותי לאמא שאני:

בחג סוכות יצאנו לקמפינג עם חברים, שלושה ימים בצפון. ביום השני טיילנו אל מפל היהודייה. בשביל שעולה חזרה, פנתה אלי אשה צעירה, שעצרה בצל עם המשפחה.

אין לי זמן. אין לי תמונות. אנשים לא יקראו לפני החג. יכולתי למלא עוד כמה פסקאות בתירוצים שעולים לי כשאני רוצה לכתוב. אבל אלו

פחות מעשרה ימים אחרי שחזרנו מהחופשה המושלמת שלנו באיטליה נחת בביתנו אלבום תמונות מודפס ויפהפה! זו הפעם הראשונה שאני מדפיסה אלבום תמונות דרך אפליקציה באינטרנט.

סיכום של טיול משנת 2016 בצפון איטליה – אגם גארדה וטיפה מסביב עם ילדים בני 11 ו 13. שילוב של טבע מופלא, ערים עתיקות

מזל שעל פוסטים של נסיעות לחו"ל יש התיישנות- עבר חודש מאז שחזרתי מסופשבוע בלונדון, ואם לא אכתוב עכשיו- מי יודע אילו עוד שינויים דרמטיים יחולו

נכון, אני כל הזמן אומרת שעם משפחה לא עובדים, ומספרת איך אפילו את הבית של אבא שלי השארתי לחברה לעצב, בתשלום מלא. אבל תמיד

אתחיל בוידוי: אני בלגניסטית. יש לי בלגאן בראש ולרוב גם בלגאן בבית, בארון ובתיקים. גם כשמסודר אצלי, זה אף פעם לא נראה כמו מוזיאון