כבר כמה שנים אני דוחה את הרעיון להגיע לשבוע העיצוב בסטוקהולם, למרות אהבתי לעיצוב סקנדינבי, בגלל אימת הקור. מה לעשות, הם בחרו להציג דווקא בשיא החורף – תחילת פברואר, ואני אדם שמאד סובל מקור.
נפל דבר והצטרפתי לחברה שהציעה, ושכנעתי את עצמי שמינוס 4 וחושך אחרי חמש בערב – מזג האוויר האופייני לעונה זו של השנה, אינם נוראים כל כך. כמובן שצדקתי. החורף הישראלי, שאינו מחומם כלל, הרבה יותר נורא. למעשה, כמו שאמרו חברותי החכמות והמנוסות – כל מה שצריך הוא מעיל חם ונעליים טובות – מתחת אפשר ללבוש טי-שירט. כך עושים כאן כולם.
גרנו בדירה ברובע המאגניב של העיר – סודרמאלם (sofo בלשון ההיפסטרים, המזוקנים והמטופחים המציפים אותו) שאתי מצאה ב air bnb. דירה שהיא מופת עיצוב סקנדינבי, של אשה עם טעם מעולה ואדריכל/ית לא פחות מעולה.
בעוד אתי היא מומחית אמיתית (לֹכל נושא, למען האמת) לי זו הפעם הראשונה שאני שוכרת כך דירה. יצא לי להחליף דירות עם פריז לפני כמה שנים, ונהניתי מכל רגע (ממליצה לקרוא את הכתבה של כנרת רוזנבלום חברתי, דרכה גם מצאתי אז את הדירה בפריז, על היתרונות שבחילופי דירות). אפשר ללמוד כך הרבה יותר על אורח החיים המקומי, גם אם זה מניחושים והכללות בלבד, ממגורים במלון.
מסקנה בולטת אחת לגבי השבדים, אם נסיק מבעלת הבית שלנו- הם יודעים לעשות שימוש נכון בתאורה ומאד אוהבים נרות. איך אני יודעת? אם במזווה של המטבח (איקאה) יש שלוש חבילות של נרות, על אדני החלון עומדים כשלושה זוגות פמוטים (של מעצבים שבדים מובילים כמובן), ובמגירת הסכו"ם יש 4 מציתים ארוכים (והכיריים חשמליים) – הדלקת נרות היא פעולה שגרתית בבית הזה. מעבר לזה- לכולם יש כאן נרות בחלונות, ומנורות עומדות גם.
בגלל המחסור באור -בחורף השמש זורחת סביב שמונה בבוקר ושוקעת בארבע אחר הצהרים בערך – יש פה צורך בתאורה מלאכותית שעות רבות מהיום (בקיץ זה הפוך..). אבל מה שיפה הוא, ואולי גם זה בגלל התאורה הטבעית הרכה אליה רגילים הסקנדינבים, שהם משתמשים בה בעדינות רבה. אילו הדלקנו את כל גופי התאורה בבית, כמות האור לא היתה מגיעה לזו של גוף תאורה ממוצע במטבח ישראלי.
ביום החמישי והאחרון שלנו כאן אפילו זכינו לקום לרחובות מושלגים ולראות את התאורה השבדית במיטבה – אור לבן ורך ששוטף את הכל.
"אור הוא אובר-רייטד"
ישראלים אוהבים אור. הרבה אור. רובם מדגישים את זה כשמגיעים לתכנון התאורה. ללקוחות שלי אני לרוב מסבירה (בשיחה די מקבילה על גודל, אגב) שהחשיבות של "הרבה אור" מופרזת. כמו שכולם רוצים דירה גדולה אבל בעצם אוהבים מקומות קטנים, אנחנו די אוהבים מקומות חשוכים – הם מייצרים חום ואינטימיות. אנחנו לא באמת זקוקים להרבה אור כל הזמן – אנחנו צריכים אור טוב כשאנחנו קוראים – ולזה תספיק מנורה טובה שמאירה את הספר שלנו – וצריכים אור כשאנחנו עובדים – ולזה תספיק תאורה על משטח העבודה שלנו.
לשאר הדברים בהחלט ייתכן שדווקא מעט אור יתאים יותר – לסעודה, לשיחה עם חברה או לאירוח של כמה חברים, לצפיה בטלויזיה או להאזנה למוסיקה. בדירה שגרנו בה היו כמעט לכל מנורה דימרים, וגם אילו הדלקנו את כולן יחד, הדירה היתה מוארת במוקדים מדויקים מאד. שילוב של מנורות תלויות, מנורות עומדות, ספוטים ונרות יצרו אווירה אינטימית ומקסימה. מנורות מעוצבות ומוקדי אור קטנים יחסית נשקפו אלינו מכל החלונות של השכנים.
מעולם לא נראו נורות פחם רבות כל כך במקום אחד כמו בסטוקהולם. בכל בית קפה, בכל מסעדה ובכל חנות יורדות מנורות הפחם האופנתיות מהתקרה, משתלשלות בחוטים ארוכים ומפיצות אור אינטימי ונעים. זו בהחלט אינה הדרך היחידה להאיר, וזו גם דרך די יקרה ובזבזנית בחשמל, אבל האפקט הוא אור עדין, גוף קישוטי ויפה, והרבה חום בפנים כשבחוץ קרררר.
כך שגם אם השקעתם המון מחשבה בתכנון תאורה, והמון כסף בקניית גופי תאורה מקסימים – זה לא יהיה שווה כלום אם לא תלמדו לכבות את האור, ולהדליק רק את מה שצריך. אם אינכם רגילים לכך זה אולי ייראה מוזר וחשוך בהתחלה, אבל אם תתנו לעצמכם קצת זמן להתרגל, תגלו שנוצרת בבית אווירה שונה לגמרי אם אתם מדליקים ממש את המינימום הנדרש לכם. אם תרצו להתחיל להשתמש בנרות, הטיפ הכי חשוב שלי הוא להחזיק ליד הפמוטים, בקופסא יפה למשל, גפרורים. לי יש פמוט (איקאה! זהב!) על הפסנתר, ולידו נרות וגפרורים. זה בהחלט עובד. ממש מעט אור יספיק.
לפוסט הזה יש 21 תגובות
אם אהבת את התאורה בשבדיה, נסי את פריז. קשה לחזור לארץ אחר כך ולראות את כל הנאונים… זה תמיד הפריע לי ברמה של פריחה בעור
בניגוד לפריז, בשטוקהולם יצא לי לגור בדירה של airbnb, שם היתה תאורה עמומה במיוחד. אז זו היתה התרגלות ממקור ראשון.. אני בטוחה שזה די דומה בכל אירופה.
בתור דוברת שבדית, רק בקשה קטנה: סטוקהולם. אנא. בס'. לא בש' כי זה גורם לישראלים רבים לקרוא את השם בטעות בש' ימנית (כמו בגרמנית).
יתוקן בקרוב!! תודה, תוהה למה באמת שטוקהולם..
את כל כך צודקת!
כשהבית שלנו מואר באור רב וחזק מדי (לרוב זה קורה כשאני לא בבית), יש לי תחושה של 'רעש', אני מייד חייבת לכבות 2-3 אורות כדי לקבל טיפה שקט…
שרשראות של נורות (בצורת מפלצות ובצורת כוכבים) הן האורות החביבים עלי בבית, וכשהן דולקות הן נותנות תחושה חמימה ומאד כייפית!
שמחה לגלות שקוראי יודעים באופן אינטואיטיבי מה לעשות 🙂 גם אני מאד אוהבת שרשראות נורות – יש לנו כמה כאלו בחוץ, על העצים והשיחים. מקווה שהם שרדו את הגשם.
הי אהובה, עשית לי כיף לנסוע לשוודיה. אהיה בלאפלנד תוך חודש וחצי.
בהחלט כתבה טובה!!
תודה לך על העלאת תשומת הלב לעובדה שכמות אינה בהכרח שווה איכות.
בכל מקרה למתכננות שביניכן יש לתת תשומת לב גם לגיל המשתמשים: העיניים שלנו משנות את הרגישות שלהן ככל שהשנים חולפות ולכן בכל הנוגע לכמות- כדאי לבדוק את גיל המשתמשים.
כמובן שעוד אחד מהפאראמטרים היותר משמעותיים הוא הצבע של הסביבה ומה מודגש ועוד ועוד.
אז שימו לב כשאתן מתכננות-,צבעים בהירים תמיד יתנו תחושה של יותר אור גם בחדר שחור אם תהיה כורסה לבנה והיא זו שתקבל את הספוט ( ועדיף מאחור כדי שתשמש גם לקריאה ) אז הרווחתן שתי ציפורים בספוט אחד. ואם תרצו אוכל לעבור למענכן על תכניות תאורה.
בכל מקרה תזכרו; גיל משפיע, צבע משפיע, תעדיפו דימרים כדי לשלוט על כמות. ותדגישו את מה שאתן רוצות להדגיש. ( התגובה כתובה בלשון נקבה למרות שפונה לכל המינים:)
שבוע טוב ושמח!!!
תודה דפנה על התובנות והתוספות!
מקווה שיותר מתכננים ומעצבים ישתמשו בשירותי יועץ תאורה.
אין ספק שהטכנולוגיה מאפשרת סוגים שונים ומגוונים של תאורות – צריך רק לדעת מה להתאים למי.
ואיזה כיף לך שתהיי בלאפלנד!!
כרגיל – פוסט מעולה. אפשר אולי לקבל את פרטי הדירה שהתאכסנתן בה?
תודה רבה
אם זה לצורך ביקור – שלחי לי מייל ואענה לך בפרטי. בגלל הדירוגים של airbnb אני רוצה לדעת את מי אני מפנה לשם, ולא למסור כתובת אונליין. תודה
תודה! למדתי הרבה. אבא שלי היה צוחק עלי שאני חיה בחדר חקירות של השב"כ, כי בכל חדר שעברתי אליו הייתי מיד מחליפה את הנורות למשהו בהיר וחזק, לאחרונה יצא לי מדי פעם לכבות את האור ולהשאיר רק מנורת קריאה (מכוונת למעלה), אולי זה עוד יהפוך להרגל . אני גם מחבבת נרות, אז למה לא…
תאורה ממוקדת היא גם אפשרות להדגיש פינות מסוימות בבית (רמז: אלו המעוצבות, המסודרות והיפות יותר), בדיוק כפי שהיינו שמות לב לתאורה לשם צילום מחמיא. בהחלט ממליצה.
ועוד טיפ: אם יש לך מקום עם נרות בבית ואת באמת רוצה להשתמש בהם – דאגי שבקרבת מקום (ממש ליד, בקופסא יפה למשל) יהיה מצית או גפרורים. מנסיון – זה מעודד שימוש תכוף יותר.
ולא לשכוח לכבות לפני שהולכים לישון!
קודם כל הרעיון של שימוש יומיומי ומרובה בנרות הוא מקסים בעיני!!! מאמצת!
דבר שני – תמיד בסדרות אירופאיות כשמצלמים סצנות בבתים החדרים תמיד נראים לי חשוכים, צבע הקירות/טפטים כהה, ומנורת שולחן בודדה נמצאת שם להאיר ולתת בעיקר אוירה. אבל את צודקת בהחלט שכך הרבה יותר נעים וחמים, מסתורי משהו. מבטא באיזשהו מובן את ההבדל התרבותי ביננו – הישראלים מאוד ישירים, פתוחים, אולי מדי, לעומת האירופאים המוצנעים והסגורים….
בטוחה שיהיה בית אינטימי ונעים.
ואפילו לא כתבתי את ההשפעה המבורכת שיש לתאורה עדינה בערב על התנהגות שינה אצל ילדים.. אבל את זה אכתוב ממקלדת נורמלית, לא מהנייד..
אני מסכימה בהחלט. בתכנון התאורה לביתי שלי נתקלתי שוב ושוב בחנויות בתגובה המפצירה- אבל כאן אין תאורה! כאילו כל חצי מטר רבוע בבית חייב להיות מוצף אור. ואגב שוודים, אני תמיד משננת באזני לקוחותי למצוא חדר שהם אוהבים בתצוגה של איקאה, ולהרים את העיניים- בתקרה הטכנית ממוקמים ספוטים המאירים פריטים ופינות נבחרות בלבד. ה"חדרים" נראים אינטימיים, משכנעים, חמימים ומזמינים על אף שאין בהם חלונות וחסר בהם קיר שלם, בדיוק מהסיבה הזו.
וכתבתי את סיפור הילדים בתגובה לגלית. תאורה משפיעה מאד על ילדים – תמיד נחמד לשים לב לזה.
כרגיל את גם צודקת וגם נותנת לי חומר למחשבה על חיי והרגלי.
אין כמו לפתוח את הבוקר ב"את צודקת"… תודה יקירתי!
חייבת להראות לרם את האור (שבפוסט הזה). הוא הרגיל אותי גם שאין דבר כזה מואר מדי. בהתחלה הייתי מתלוננת, לאט לאט התרגלתי. השאלה אם אפשר להתרגל גם הפוך…
לא יודעת אם סיפרתי לכם, אבל הנה אספר:
בדירה שלנו בתל אביב תכננתי שני מצבי תאורה לכל חלל ציבורי: בפינת האוכל אור חזק ולידה ספוטים. במטבח אור עבודה חזק ולידו שני ספוטים.
בערב, אחרי ארוחת הערב עם הילדים אחד היה נכנס לקלח אותם והשני/ה במטבח מארגנת. בנתיים היינו עוברים ממצב תאורה של יום למצב תאורת לילה.
כשהילדים היו יוצאים מהאבמטיה, הבית היה מחכה להם במצב חשוך למדי, עם אורות קטנים בלבד: מדגיש את העודה שעכשיו לילה וחושך.
האווירה בבית מיד היתה משתנה, וכל ההרדמה היתה קלה ונעימה יותר.
יש משהו מאד אגרסיבי באופן בו אנחנו "כובשים את הלילה" ומשתלטים על הטבע, בתאורה מופרזת, לטעמי.
אנחנו חיות ביולוגיות, ובטח אצל הילדים יש משהו בתאורה חזקה מדי שהורס את זה. ממליצה בחום. 🙂